ערעור לבית המשפט העליון

עו"ד לימור רוט-חזן, היא עו"ד פלילי בעלת תואר שני במשפט פלילי, בעלת משרד עורכי דין באשקלון.  

© 2008 כל הזכויות שמורות.

נשפטתי שנה בפנים. חשבתי שאני אצא מזה בלי מאסר בכלל, אבל נשפטתי שנה. זו פעם ראשונה שלי בכלא. איך שנכנסתי התחלתי לספור את הימים. אבל הזמן לא עובר. נראה לי שבכלא יש שעון אחר, כזה שלא זז בכלל. אני פה שלושה שבועות בינתיים, וזה נראה לי כאילו כבר ישבתי את כל השנה.

נשפטתי על אלימות. יש לי סכסוך עם כמה אנשים שחייבים לי כסף. אחרי שחודשים רדפתי אחריהם, ראיתי שאין ברירה, לקחת את גיסי והלכתי להראות להם מה זה. בשביל הגנה עצמית לקחתי איתי לום ברזל, כי אתה אף פעם לא יודע במה תיתקל, כשאתה בא לקחת מבן אדם כסף. ובאמת, האנשים פשוט לא רצו לשלם. הרבצתי. אפילו חזק. אני גבר ולא יכול להרשות לעצמי שיעשו ממני צחוק. שלושה אנשים אשפזתי בבית חולים. אבל, היום אני חושב שזה לא היה שווה. כי ישבתי שבוע במעצר ואחר כך עוד חמישה חודשים במעצר בית ורק בסוף, כשהעורך דין עשה לי עסקה והודיתי בבית משפט, נתנו לי לצאת לעבוד.   אחר כך רצו שאני אלך לקצינת מבחן כדי שתיתן עלי "המלצה". אמרתי 'בטח אין בעיה' ובאמת הלכתי ודיברתי ממש יפה והסברתי הכול, למה לקחתי את הלום ברזל ואיך האנשים היו חייבים לי כסף כבר המון זמן. אבל הקצינת מבחן הגזימה. לא הספיק לה שבאתי פעם אחת ורצתה שאני אבוא מעכשיו כל שבוע לפגישה ולטיפול. ניסתה להכניס אותי לאיזה סדנה לשליטה בכעסים או משהו. אמרתי לה שאין מצב. אני בן אדם עובד, צריך להתפרנס. יש לי עסק. איך אני יכול לבוא כל שניה לאיזו סדנה וטיפול, פגישות וקבוצות? וחוץ מזה מה לי ולקבוצות? מה פתאום שאני יתחיל לשבת עם אנשים שאני לא מכיר ומה פתאום שאני ידבר לידם על כל מיני עניינים אישיים רק שלי? אז אמרתי לה באמת תודה רבה, אבל אני בסדר. לא צריך כלום וגם למדתי את הלקח שלי כבר.

יכול להיות שעשיתי טעות. כי, באמת, כשאני מתעצבן, באמת קשה לי להרגע ואני יכול לעשות הרבה שטויות. זה גם מה שקרה לי לפני שנתיים, כשבן אדם חסם אותי בכביש, סתם השתולל וכמעט נכנס בי. אז עצר את האוטו שלו ואני לא יכלתי להמשיך. כל כך התעצבנתי שתכף יצאתי והתחלתי לפוצץ אותו מכות. אבל במשפט התחשבו בי וקיבלתי רק מאסר על תנאי. זו הסיבה שבעצם בתיק הזה, שעליו נשפטתי, היה לי מאבר על תנאי ולכן הייתי צריך המלצה של קצינת מבחן, כדי שלא יכניסו אותי לכלא. אני חשבתי דווקא שמצאתי חן בעיני הקצינת מבחן, כי היא רק חייכה והייתה נחמדה כזאת, אפילו אמרתי לה שאני לא מסכים לבוא לטיפול. אבל, אחרי זה במשפט, הבנתי שהיא כתבה המלצה ממש שלילית של בן אדם שלא לוקח אחריות, ולא מוכן לטפל בבעיות שלו. היא החליטה שאני אחד כזה שיש לו 'רמת מסוכנות' ובגלל זה בית המשפט הפעיל לי תנאי של שמונה חודשים ועוד הוסיף לי ארבעה במצטבר ושלח אותי שנה בפנים. הגשתי ערעור, למרות שהעורך דין אמר שאין סיכוי. ובאמת הפסדנו. אבל עכשיו כשנכנסתי בפנים אמרו לי פה שאני יכול להגיש עוד ערעור, הפעם לבית המשפט העליון. באמת, הייתי רוצה לערער לבית המשפט העליון. בעצם, מה יש לי להפסיד?

חיים נשפט לשנת מאסר לריצוי בפועל וערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה על ידי שלושה שופטים פה אחד. שופטיו של חיים עוד הוסיפו וציינו ש'חסד עשה עמו בית המשםט קמא שלא החמיר עימו יותר שכן, כנגד חיים היה תלוי ועומד מאסר על תנאי בן שמונה חודשים בגין תיק קודם ותסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו נקט בלשום של מסוכנות וחשש ממשי להישנות עבירות אלימות, לאחר שחיים סירב לקבל כל טיפול. במצב דברים זה פנייתו של חיים לצורך הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נראתה נטולת כל סיכוי ממשי.

בכלא מעשיהו, בו חיים מרצה את עונשו, התקיימה פגישתינו.

"אני בטוח שבית המשפט העליון יבוא לקראתי. אני בן אדם שבחיים שלו לא ישב בכלא וגם לא צריך לשבת. אני חייב שיבינו אותי. בסך הכול שיתפתי פעולה יפה עם הקצינת מבחן ועניתי לה על כל השאלות. אני לא מבין על מה אני צריך להיות בכלא. אני בן אדם עובד. כל העסק שלי יקרוס עכשיו. מה, הם רוצים בכוח להרוס אותי לגמרי?"

הסיכוי של חיים לקבל איזו שהיא הקלה מבית המשפט העליון הייתה אפסית. למעשה, לחיים גם לא היה סיכוי של ממש לקבל זכות להעלות את ערעורו לשם ובקשתו מראש נדונה לכישלון.

"מוטב תתמקד בתפקוד תקין בכלא, אל תפר את הכללים ותרשם לקורסים ולסדנאות, כדי שלא תתעורר בעיה עם יציאה לחופשות וגם תוכל לזכות בניכוי שליש מתקופת המאסר". כך ייעצתי לחיים. ואכן, לאחר שחלפה לה תקופת ההסתגלות גילה חיים, שהזמן בכלא באמת יעבור רק באמצעות תעסוקה. ומכיוון שבכלא כבר היה לו זמן בשפע, מצא עצמו חיים משתתף בקבוצות טיפול שונות, להן לא מצא את הזמן, במהלכים שלפני גזירת דינו.

"את הוקרס לשליטה בכעסים עברתי פעמיים" חיים מחייך אלי באחד מביקוריי "פשוט יש לי עודף זמן".

"אתה יכול להתנחם בזה, שאולי הזמן בכלא עובר הרבה יותר לאט, גם החשבון הוא אחר". אמרתי " אמנם חלפו רק רק שבעה חודשים, אם עוד שבוע אתה כבר משתחרר. בניכוי שליש ומניהלי שנה בכלא זה בעצם שבעה חודשים ושבוע אחד ולא יותר".

פרשנות משפטית: בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון

לכל נאשם קיימת זכות חוקתית להביא את עניינו בפני ערכאת ערעור. יחד עם זאת, לאחר שאדם ניצל זכות זו, קיימת אפשרות לבקש רשות להגיש ערעור מערכאה שלישית, שהיא במקרה כזה, בית המשפט העליון. הרשות להגיש ערעור לא תינתן, אלא מקום שהערעור סוגיה משפטית ומהותית בעלת השלכות כלכליות או ציבוריות, שחורגות מגדר עניינו של המערער הספציפי. אשר על כן, בקשות רשות ערעור שכל עניינן הקלה בעונשו של נאשם, תידחנה במרבית המקרים והנאשם כלל לא יזכה לקבל רשות לערער.