קינטור

חטא עוון פשע   
מאת עו"ד לימור רוט-חזן
עו"ד פלילי

"אבא שלי הוא בן אדם נפלא. יליד הארץ, אשר לחם כמעט בכל מלחמות ישראל וחינך גם אותנו, הילדים, חינוך ציוני אמיתי של אהבת המולדת ואהבת הבריות. מעולם לא הרים את קולו ותמיד נהג בדרך ארץ. לחשוב שאבא נמצא עכשיו במעצר, זה בלתי נתפס בכלל."
רותי מנגבת את הדמעות, מבקשת עוד כוס מים ובעלה, היושב לצדה, שב ומנסה לנחמה, אך לשוא, שכן נפשה של רותי אינה פנויה לניחומים  והיא כבר צללה אי שם לתהומות. רותי ובעלה הנם רופאים צעירים ומוכשרים, הרגילים לכך שהחיים מאירים להם פנים. המשבר שפקד אותם עתה, היה הרבה מעבר ליכולת ההתמודדות, לה הורגלו.
"לא ככה אבא צריך לגמור את החיים שלו. בכלא. זה ממש אכזרי."

עיינתי בכתב האישום שהוגש כנגד מנחם, אביה של רותי. העבירה הקשה מכל מזדקרת לנגד עיניי 'רצח'  “...הנאשם מואשם בכך, כי גרם בכוונה תחילה למותו של אדם.”
"זה לא כמו שזה נראה. כתב האישום הזה רחוק מלשקף את המציאות". רותי בוכה.

בצפון הארץ, במגדל העמק. תשב משפחתו של יצחק ותתאבל. איך הלך אבי המשפחה, איך? ששה ילדים יש לו, שעדיין לא בגרו וכולם תחת קורת גג אחת. הקטן רק בן שלוש. לך תסביר לילד כל כך קטן, שאת אבא שלו- כבר לא יראה יותר לעולם. לכתו לבלי שוב של יצחק, המיט אבל כבד על תושבי האזור כולו, שכן, אין אחד שלא הכיר את יצחק, אדם שמח וטוב לב, המרבה לצחוק, המסוגל  לתבל כל אירוע בהומור המיוחד רק לו ולסחוף אחריו את המוזמנים כולם. עד כמה שמצבו הכלכלי היה דחוק, מעולם לא שמעת אותו מתלונן. רק שם מבטחו באל והאמין, שאם כולם בריאים ויש מה לשים לאכול על השולחן-הרי שדי בכך, ועוד אפשר להזמין אורחים וגם לתת צדקה. כן, לב רחב היה לו ליצחק. ומוכן היה לחלוק עם זר את פיתו האחרונה.
תדהמה, זעם וכאב בלתי נתפס אחזו את בני הבית והעיירה כולה. איך ייתכן שהאדם הזה נרצח?

מה ארע שם באותו ערב מר ונמהר, שהרס במחי יד אחת שתי משפחות שלמות, שכל אחת מהן עולם ומלואו?
באותו הערב נסע לו מנחם לאיטו. לא אצה לו הדרך ושקוע היה במחשבות. לצידו נסע יצחק, שמיהר מאוד להגיע למפעל המרוחק, על מנת לנסות ולהתעניין שם בעבודה עבור אחיו, שכבר הרבה זמן אינו עובד ולא מפסיק להתלונן ולהתאונן. הוא מכיר שם מישהו ויתכן שיוכל לזרוק איזו מלה טובה ולבקש שיקבלו את האח לעבודה. לפחות, לתקופת ניסיון. "הם לא יצטערו" חשב בלבו יצחק "הם עוד יודו לי על כי עשיתי להם טובה."
יצחק ינסה להאיץ, על אף שמהירותו הרבה מעבר למותר. לכשיגיע למכוניתו של מנחם, לא יוכל שלא לכעוס על המכונית הנוסעת לאיטה, באמצע הכביש ותופסת שני נתיבים ממש.

אפילו קול צפירותיו העזות של יצחק, לא הצליחו להעיר את מנחם, שנהג כשהוא שקוע בשרעפיו. עתה יצחק כבר ממש כועס. "מה יש לו לנהג הזה, שתופס ככה שני נתיבים, נוסע במהירות 80 קמ"ש בכביש המהיר ולא מאפשר לאיש לעקוף?" יצחק ישוב ויצפור, וינופף בידיו לכיוון מנחם, שסוף סוף יבחין בעיכוב שיוצרת נסיעתו ויכנס למסלול. משיחלוף יצחק על פניו, לא יוכל שלא  לזרוק איזו קללה עסיסית לעברו. פניו של מנחם יתכרכמו. "איזו גסות רוח, איזו חוסר סבלנות." יחשוב בלבו.

לו רק בכך היה מסתיים העניין. אך, העניין לא הסתיים בכך. היה זה דווקא משום, שמנחם התקשה, כנראה, בזו הפעם, לשאת את הגידופים, שהטיח בו יצחק ללא מחשבה. מנחם האיץ, עקף את יצחק ואז שב ותפס שני נתיבים, מבלי לאפשר ליצחק לעקוף. חמתו של יצחק בערה בו להשחית. הוא פגע ברכבו של מנחם וזה עצר בצד הדרך. יצחק עצר אף הוא. קללות הפכו למהלומות ידיים. המהלומות הלכו והתחזקו. מנחם, המבוגר יותר, חש שאין לו אוויר, שאינו מסוגל לנשום, עוד רגע ואיבד את הכרתו. משזו שבה אליו, עדיין היה יצחק עומד מעליו ובועט בו ברגליו. או אז שלף את האקדח. אותו אקדח, שהיה לו שנים ברישיון מבלי שעשה בו שימוש ולו פעם אחת. שלף וירה ירייה אחת.
כמה טראגי, שמנחם, שכלל לא טרח לכוון, פגע הישר בליבו של יצחק שנדם לנצח.

משפט הרצח החל. מנחם היה עצור כבר עת ארוכה. הוא רזה וכחש לבלי הכר. משפחתו הקרובה ליוותה אותו במהלך כל הדיונים. לכשלעצמי, לא יכלתי שלא להבחין, כי גם אלמנתו של יצחק לא מחמיצה אף דיון. יושבת כל העת אל מול הרכב השופטים, אוחזת בתמונתו של יצחק ובוכה מרה.

מרבית העובדות במהלך המשפט לא היו שנויות במחלוקת. מנחם הודה ברובן ככולן. אולי זו הסיבה שתוצאת המשפט הפתיעה כה רבים. שכן מנחם זוכה מעבירת הרצח. זוכה פה אחד.
זיכויו של מנחם לא הושג עקב טענת ההגנה העצמית שהועלתה. הייתה זו טענה משפטית אחרת שהכריעה את הכף: בית המשפט שוכנע, מתוך ניתוח המקרה, כי למעשה ההמתה קדם 'קינטור' והיינו, התגרות שגרמה לאבוד עשתונות כזה, ששלל את יכולתו של מנחם לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו.
בית המשפט הרשיע את מנחם בעבירת הריגה וגזר עליו שש עשרה שנות מאסר.

הלם כבד וכאב נוסף וקשה מנשוא אפיין את תגובת משפחתו של יצחק. תחושת העוול, חוסר הצדק וחוסר האונים לא הרפתה. עם זאת, גם בקרב בני משפחתו של מנחם, לא מצאת מי שיעלוץ. חרף תחושת ההקלה המסוימת, עדיין מדובר היה באסון בסדר גודל שקשה קשה להכילו.

פרשנות משפטית:

עבירת הרצח בכוונה תחילה כוללת יסוד שלילי של 'היעדר קינטור' והיינו, שהכוונה תחילה להמית- התגבשה, מבלי  שקדמה התגרות בתכוף למעשה ובנסיבות שבהן יכול האדם לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו. המבחן להתקיימות 'קינטור' הוא מבחן כפול: ראשית, יבחן בית המשפט מה הייתה עצמת ההתגרות ובאיזו מידה היא השפיעה על נפשו של הנאשם שבפניו וזאת באופן סובייקטיבי. לאחר מכן, יעמיד בית המשפט את מעשה ההתגרות למבחן "האדם מן היישוב" ויעריך האם גם הוא באופן אובייקטיבי, היה מגיב להתגרות, כשם שהגיב הנאשם הספציפי. רק עמידה בשני המבחנים הללו זה הסובייקטיבי וזה האובייקטיבי, תוביל לקבלת הטענה, כי הנאשם פעל מתוך קינטור, מה שלא יאפשר הרשעתו בעבירת 'רצח בכוונה תחילה'.

הכותבת, עו"ד לימור רוט-חזן, הנה בעלת תואר שני במשפט פלילי, עורך דין פלילי בעלים ושותפה בכירה במשרד "מורשתי, רוט-חזן", המתמחה בתחום הפלילי. למשרד שני סניפים: סניף מרכז וסניף דרום, אשר פועל בשיתוף עם משרד עו"ד שמעון וקנין ושות'.
טל: 08-6756774 ; פקס: 08-6756769
משרד מרכזי: בורסת רמת גן: 03-6126260 מייל: mrhw@netvision.net.il

© 2007  כל הזכויות שמורות.