כאשר נעצר עמוס בחשד לשוד של קשישה, אפילו חבריו לספסל העצורים עיוו פרצופם בשאט נפש. איזה גבר תופס קשישה, שזה עתה קיבלה לידיה את הפרוטות של ביטוח לאומי, מעיף אותה על המדרכה וחוטף ממנה את התיק המרופט המכיל כמה ניירות, מטפחת אף, תמונה ישנה ואת הכסף, הקצבה של ביטוח לאומי, ממנה הייתה אמורה להתקיים כל החודש.

אכן עמוס לא עורר אהדה גדולה באולם בית המשפט באותו היום, ומשהוברר, במהלך הדיון, כי עמוס אינו נרקומן עלוב שזרוק ברחוב, אלא דווקא גבר בריא לגמרי, שמתפרנס מדוכן לממכר פירות בשוק, ההסתייגות מן המעשה רק העצימה. "המעשה שלו מבייש את כל המוכרים בשוק", לחש מישהו. "אני אדאג שכבר יטפלו בו", נענה הלוחש על ידי מאן דהו לידו. עמוס שוחרר בו ביום למעצר בית לילי וחודשים רבים חלפו עד שמשפטו החל. למרבה הפליאה, זמן קצר לאחר שהחל המשפט, עמוס נעלם. הוא הפסיק להופיע לדיונים וניתק כל מגע. כל ניסיונותיי לאתרו עלו בתוהו ובסופו של דבר בית המשפט הורה על התליית ההליכים המשפטיים והתיק נסגר.

יהיה זה רק בחלוף שנה, שעמוס יאותר לראשונה, כשייעצר בגין ניסיון לגניבה בסופרמרקט. ובכל זאת, כשקיבלתי טלפון בהול ממנו להגיע בדחיפות לתחנת המשטרה, לא ציפיתי לראות את אשר ראיתי. עמוס ישב שפוף וחיוור. ממשקלו איבד לפחות עשרים קילו. ראשו היה שמוט לפנים. הסתכלתי עליו בתדהמה. עמוס היה ישוב בכסא גלגלים! "מה קרה?", שאלתי.

"תאונה" הייתה התשובה.

רק מאוחר יותר במשרדי, לאחר שישוחרר, יספר לי עמוס איך איבד את היכולת ללכת, איך הפך לנכה 100 אחוז לאחר שעסק בעבודות שיפוץ ונפל מן הקומה החמישית של בניין מגורים. אך בנס לא קיפד את חייו. חודשים ארוכים היה מאושפז ומטופל למעשה, השתחרר מבית החולים רק לאחרונה. עמוס השתנה לבלי היכר. כשהופיע לחידוש משפטו, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ראה מולו שבר כלי. כאשר טענתי להגנתו של עמוס, כי שוב איננו אותו אדם אשר ביצע את העבירה, כי החיים התאכזרו לו בדרכם, כי אשתו עזבה אותו לאחר פציעתו ביחד עם שני ילדיהם וכי כיום הוא בחור בן 40 הסובל ממאה אחוזי נכות, סיעודי, הנתמך בעצמו על ידי הביטוח הלאומי , בית המשפט קיבל את טענותיי במלואן. אפילו הפרקליטות הסכימה, כי לא ניתן למצות את הדין עם נאשם זה ותיק השוד של עמוס הסתיים בקול ענות חלושה. עבירת השוד הומרה לעבירת תקיפה לשם גניבה ועמוס נשפט למאסר על תנאי ופיצוי בסך 1,000 ₪ למתלוננת הקשישה.

עברו שבועות רבים, התיק של עמוס כמעט ונשכח מליבי, כשלפתע קיבלתי טלפון מאשתו לשעבר.

"שתדעי לך שעמוס לא נפגע בתאונה", כך אמרה, "ולא עזבתי אותו בגלל הפגיעה. עזבתי אותו הרבה קודם, לאחר ששנים ההייתי אישה מוכה. כשעמוס התחיל להכות גם את הילדים, החלטתי לעזוב את הבית ולשכור לנו דירה". "ושתדע", תוסיף ותאמר לי "עמוס נפל מן הדירה שלי, כשניסה להיכנס לבית דרך החלון, אחרי שהוצאתי לו צו הרחקה. זה הסיפור האמיתי – וכדאי שתדעי".

"דווקא מוטב היה שלא אדע" חשבתי לעצמי...

חודשים רבים חלפו והתיק של עמוס שוב כמעט ונשתכח מליבי. אך אז קרה דבר, ובאותו רגע ידעתי, את התיק של עמוס כבר לא אצליח לשכוח לעולם.

יצאתי מחדר הישיבות במשרדי בתל אביב וליוויתי לקוחות לעבר הדלת. באותו הרגע הגיע משלוח של ציוד משרדי שהוזמן. הלקוחות יצאו, הדלת נותרה פתוחה ולפניי ניצבה דמות מוכרת מידי.

עמוס, עומד על רגליו, ידיו עמוסות ציוד, מחייך לעברי וקורץ בעליזות. "שלום. מופתעת?"

"מה קרה לנכה על כסא הגלגלים? שאלתי המומה לגמרי. עמוס הניח את הציוד ופסע בקלילות לעבר משרדי. סגרתי עלינו את הדלת. "תראי, לא התכוונתי לרמות. פשוט, מה שקרה הוא, שהייתי צריך להיעזר בכסא גלגלים לאיזה זמן. כשראיתי איך השוטרים התייחסו אלי כשהייתי נכה, איך ריחמו עליי, חשבתי לעצמי, למשפט זה יכול רק להועיל. אז המשכתי להתגלגל קצת עם הכיסא. בעיקר לבית המשפט, בואי נגיד".

הסתכלתי על עמוס, עדיין בהלם. זוכרת היטב, איך נדרשנו לקרוא למאבטחי בית המשפט בכל פעם שעמוס הגיע עם הכיסא, על מנת שיורידו אותו במדרגות האולם, שאינו בנוי לנכים. איך עמוס נראה היה מושפל, איך ליבה של המערכת כולה יצא אליו, השופט, הפרקליטות, הקהל.

"אני יודע שיכולתי לספר לך", עמוס ממשיך בדבריו, "לפחות יכולתי לספר לך אחרי המשפט. סך הכול, אני יודע שיש חיסיון. בכל אופן, בואי נגיד גם, שלא רציתי לפגוע לך בטיעונים ותראי איזה יופי, איזו הצלחה מלאה, על תיק שוד יצאתי רק עם מאסר על תנאי. מה את לא גאה?".

שוד

פרשנות משפטית עבירת שוד היא למעשה עבירת גניבה מושלמת, הנעשית אגב שימוש בכוח או באיומים בשימוש בכוח. העונש הקבוע בגין עבירה זו היא עד 14 שנות מאסר ואולם שוד, שנעשה בנסיבות מחמירות, למשל, תוך הזדיינות בנשק, או תוך חבירה של יותר מאדם אחד או תוך פציעת אדם, יגרור אחריו עונש של עד 20 שנות מאסר. עם זאת, יש לציין, כי במקרים רבים, מקום בו לא נעשה שימוש באלימות חמורה, ניתן יהיה להמיר את עבירת השוד, בעבירה של " תקיפה לצורך גניבה", אשר העונש הקבוע לצידה הינו שלוש שנות מאסר בלבד.